אפליקציית קיבוץ הגושרים
קיבוץ הגושרים נמצא כ 5 קילומטר מזרחית לקרית שמונה על כביש 99.
הקיבוץ עלה לקרקע בספטמבר 1948 ע"י גרעין עולים מטורקיה שכלל כ 30 חברים/ות.
בשנת 1952 לאחר הפילוג הצטרפו להגושרים חברים/ות מאילת השחר וכפר גלעדי.
בשנת 1954 הצטרפו חברים/ות מנוה אור לאחר עזיבת רוב החברים שם.
בשנת 1955 הצטרפו חברים מיד חנה לאחר הפילוג מאנשי קבוצת סנה הקומוניסטים.
מאז שאר המצטרפים להגושרים הם מגרעינים שונים, גידול טבעי של בנים/ות ונקלטים
מאוכלוסיות שונות מהארץ ומהעולם.
החל מהיווסדו הגושרים השתייך לקיבוץ המאוחד ולאחר איחוד התנועות לתק"מ.
לאורך השנים הגושרים שמרה על יציבות כלכלית וחברתית, כשהשינויים במידה והיו לא גרמו לזעזועים שמעותיים לשלילה או לחיוב.
הגושרים לאורך השנים היה קיבוץ מסורתי קלאסי שהתבסס בעיקר על חקלאות (גידולים חקלאיים ובעלי חיים), תעשיה לא גדולה, ענפי עזר ושרות פנימיים, ותיירות.
באמצע שנות השבעים נכנסה התעשיה להגושרים (מפעל "מפרו" ליצור פלסי מים).
לקראת סוף שנות השמונים מפעל תולשי השיער "אפי-ליידי" העלה את הקיבוץ לגבהים דימיוניים של הצלחה כלכלית,
לאחר כ 4 שנים הנפילה הייתה בהתאם. הגושרים נכנסה לסחרור קשה של בעיות כלכליות וחברתיות.
שנוי והתחדשות:
החל מינואר 1998 הגושרים פועלת וחיה תחת שינויים והתחדשות הכוללות מרכיב דפרנציאלי בתקציב והמשך העברת אחריות בתחומים שונים ותקציבים מאחריות הכלל אל הפרט.
בספטמבר 2000 הגושרים עוברת לשלב נוסף של שינויים שמאופיין כמודל "רשת בטחון" הכולל בתוכו רמת הפרטות כמעט מלאה כשהתקציב המועבר לחבר/ה הוא על בסיס שכר מלא, וכנגדו החבר/ה משלמים מס לקהילה לפי גובה הערבות ההדדית הנקבעת ע"י החברים באסיפה הכללית.
הצלחנו לצאת מהמצב הקשה לאחר שורה ארוכה של הפרטות, שנוי אורחות החיים ודרך ההתנהלות של החברים במקום, השינויים גרמו לפחות תלות של החבר במימסד המקומי ולקיחת אחריות על הפרנסה וקביעת סדר עדיפויות על ידי התא המשפחתי.
הושלם רישום הדירות ע"שם הזכאים ע"פ ההחלטה על תאריך היום הקובע 20/08/2000
היום הגושרים פועל ומתנהל במבנה ארגוני המפריד כמעט לחלוטין את העסק מהקהילה (ולהיפך) כשהקהילה "מתפרנסת" משכר חבריה, תגמולים חיצוניים בעיקר ממוסדות המדינה (ב"ל) ופנסיות שונות.
המשימה המרכזית העומדת היום בפני הקיבוץ וחבריו היא לחדש את הצמיחה הדמוגרפית, והמשך התבססות כלכלית וחברתית.